תוצאות חיפוש: אסקימו לימון

"לשחרר את שולי" משך למעלה ממיליון צופים; ה-4 הנצפה ביותר בהיסטוריה

"לשחרר את שולי". שלום מיכאלשווילי, ציון ברוך, אסי ישראלוף. צילום: אייל רפאלוב.

סרט הקומדיה הישראלי "לשחרר את שולי" משך למעלה ממיליון צופים אל בתי הקולנוע בתוך 13 שבועות (החל ב-1 ביולי), כך על פי הודעת חברת ההפקה-הפצה יונייטד קינג. הוא הסרט הישראלי הראשון שחוצה את הרף הנדיר מזה 43 שנה (מאז "אסקימו לימון", 1978). בחברה מסרבים למסור את המספר המדויק, מה שמעורר קצת חשד לגבי המספר העגול מאד, ומה שקורה בדרך כלל במקרים שכאלה הוא שהסרט ממש מדגדג את הרף והמפיצים מנסים לגרור הייפ תקשורתי שיעורר התעניינות מחדש וידחוף את הסרט סופית אל מעבר ליעד (אפילו יצא פוסטר לגרות את הקהל, ראו בסוף הכתבה). גם אם "שולי" מדגדג את המיליון ורק בימים הקרובים יעבור אותו, זה אומר שלראשונה מזה 35 שנה עקף סרט ישראלי את 920 אלף הצופים של "שתי אצבעות מצידון" (1986) והפך לסרט ישראלי ה-4 הכי נצפה בהיסטוריה, אחרי "אסקימו לימון" (1.35 מיליון צופים), "קזבלן" (1.2 מיליון) ו"סלאח שבתי" (1.19 מיליון).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הבמאי והמפיק מנחם גולן הלך לעולמו

מנחם גולן. צילום: אווה גז (באדיבות מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי)

הבמאי והמפיק מנחם גולן, מאבות הקולנוע הישראלי וחתן פרס ישראל לקולנוע, הלך לעולמו אתמול (ו') ברחובות יפו, והוא בן 85. גולן איבד את הכרתו, וצוות מד"א שהוזעק וניסה לבצע בו החייאה, קבע את מותו לאחר שאלו נכשלו.

מנחם גולן נולד בטבריה בשם מנחם גלובוס, לנוח ודבורה גלובוס, שעלו מפולין בשנות ה-1920. הוא שינה את שם משפחתו לגולן עם הצטרפותו לקורס טיס של חיל האויר, שהיה בחיתוליו. הוא השתתף במלחמת העצמאות, ונטל חלק בקרבות בעמק הירדן ובשחרור העיר טבריה. לאחר המלחמה, יצא לשלוש שנות לימודי תיאטרון באנגליה, וסיים בהצטיינות באקדמיה למוסיקה ודרמה של לונדון. כמו כן למד בבית הספר 'אולד-ויק' (Old-Vic).

עם סיום לימודיו באנגליה, שב ארצה לתיאטרון 'הבימה' – תחילה כעוזר במאי ואז כבמאי בעצמו, בין היתר של הצגות מאת אפרים קישון ויגאל מוסינזון. בשנות ה-1950 הקים את תיאטרון 'השדרה' במסגרתו העלה את המחזה "עליזה מזרחי" (אותו ביים מחדש לקולנוע ב-1967). הוא הספיק גם להקים תיאטרון ילדים בשם 'תילון', ובתחילת שנות ה-1960 נסע ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק.

במהלך לימודיו בניו יורק, עבד אצל במאי ומפיק הקאלט רוג'ר קורמן, ושימש גם כעוזר במאי בסרט "The Young Racers". עוד השתתף בהפקה ההיא פרנסיס פורד קופולה הצעיר, ולימים העיד גולן כי שניהם התמודדו על תמיכה בסרט הביכורים שלהם מידי קורמן. קופולה זכה בכספו של קורמן ויצא לביים את "דמנציה 13", ואילו גולן שב ארצה ב-1962 ושנה מאוחר יותר יצא עם סרטו הראשון "אלדוראדו" שזיכה אותו בפרס 'כינור דוד' (הראשון מני שמונה).

יושבים משמאל לימין: חלי גולדנברג, שייקה אופיר ומנחם גולן, על הסט של "מבצע יונתן". צילום: יוני המנחם.

ב-1964 הקים גולן את חברת ההפקה 'סרטי נוח' יחד עם בן דודו, יורם גלובוס, והשניים הפיקו במהלך שנות ה-1960 וה-1970 עשרות סרטים בישראל, בינהם "סלאח שבתי" (הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר) ו"אבו אל בנאת". גולן גם ביים את חלק מהסרטים, בינהם "לופו", "קזבלן" (מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב) ו"מבצע יונתן" (מועמד לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב).

לאחר קבלתו החמה של "מבצע יונתן" (1977) בהוליווד (בצירוף הצלחת קודמיו), החל גולן לעסוק בקולנוע גם בארה"ב. שנתיים לאחר מכן, ב-1979, עקר להוליווד עם יורם גלובוס, שותפו ל'סרטי נוח', והשניים רכשו את קבוצת חברות ההפקה וההפצה האמריקאית 'קאנון גרופ'. בארץ עוד הספיק גולן להפיק סרטים מצליחים כגון "אסקימו לימון" (על שלל המשכיו שיבואו בשנים הקרובות) ו"אמי הגנרלית". בהוליווד, תחת הכסות של 'קאנון', הפיקו הצמד בעשור שיבוא בעיקר מחזות זמר, אגדות ילדים וסרטי פעולה מצליחים, בינהם "נינג'ה אמריקאי", "מחץ הדלתא" (שצילם גם בישראל וכיכב בו צ'אק נוריס), "מכרות המלך שלמה", "עוץ לי גוץ לי" ו"שלגיה". לצד מסה כבדה של 'בי-מוביז', הם גם הפיקו סרטי דרמה כגון "מלחמתה של חנה" על חנה סנש, ו"המלך ליר" של ז'אן לוק גודאר עם פיטר סלרס ווודי אלן. השיא של קאנון הגיע בשנים 1986-1987, עת הפיקה 35-43 סרטים בשנה אחת בלבד. כמו כן, במהלך שנות ה-1980 הקימו הצמד בישראל את אולפני ההפקה 'ג.ג.' ורשת הפצה לבתי הקולנוע.

"הגו-גו בויז". מנחם גולן (מימין) עם יורם גלובוס.

שלל הסרטים שהפיקה קבוצת 'קאנון' העמידה בפני גולן וגלובוס גם לא-מעט כישלונות, ובשנת 1988 הם עמדו בפני פשיטת רגל. 'קאנון' נמכרה הלאה והצמד התפצל: גלובוס חזר להתמקד ב'גלובוס גרופ' בישראל ואילו גולן ניסה להמשיך ולהפיק סרטים בהוליווד, הפעם תחת חברה משלו בשם 'סרטי המאה ה-21'. בין הסרטים שהופקו אז ניתן למנות את "קפטן אמריקה" (לגולן היו קשרים עם חברת מארוול, בעלת הזכויות על דמות הקומיקס קפטן אמריקה, עוד מהימים של 'קאנון' עת היתה אמורה 'קאנון' להפיק סרט על ספיידרמן). גם 'סרטי המאה ה-21' נסגרה, וגולן הקים עוד שתי חברות יחד עם יורם גלובוס. הרפתקאותיהם של גולן וגלובוס בהוליווד תועד לאחרונה בסרט המדובר "גו-גו בויז".

באמצע שנות ה-1990 שב גולן ארצה אל הבמה, וביים מחזות זמר כגון "עוץ לי גוץ לי", "זורבה היווני", "עליסה", "אנני", "אוליבר טוויסט", "היפה והחיה" ו"צלילי המוזיקה". ב-1994 קטף את פרס אופיר למפעל חיים, ובשנת 1999 זכה בפרס ישראל לקולנוע.

בשנת 2002 שב לביים לקולנוע עם הסרטים "השיבה מהודו" ומאוחר יותר "ריקוד מסוכן" וב-2008 "הכתובה", שבאותה שנה גם הקים מחדש את תיאטרון 'השדרה' שלו עם המחזות "עליזה מזרחי", "אוליבר טוויסט" ו"הרשל'ה".

מנחם גולן עם ריקי גל ואסי דיין, על הסט של "השיבה מהודו". צילום: יוני המנחם.

בסוף 2010 נעצר גולן לאחר שטס לחו"ל בעוד שעומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ על חובות של מאות אלפי ש"ח. באוקטובר 2013 גולן נפל ברחוב, נפגע בראשו ואושפז במצב חמור בבית חולים.

ב-2014 שב לפסטיבל קאן, לבכורת הסרט "הגו-גו בויז" המספר כאמור את שנותיו עם יורם גלובוס סביב 'קאנון'.

תמונות מתוך מפגש ותיקי הקולנוע הישראלי 2022

משתתפי כנס ותיקי הקולנוע הישראלי 2022.

מפגש ותיקי הקולנוע הישראלי 2022 (ה-3 במספר) התקיים בנוכחות של למעלה כ-50 צלמי קולנוע, טכנאים, עוזרי בימוי, מאפרים, מעצבי תלבושות ותפאורה, אנשי סאונד, גריפים, חשמלאים ואנשי מחנה. עם התמונות המופיעות כאן, ישנה הזדמנות לגלות את האנשים שפועלים מאחורי המצלמה, ונוטלים חלק מכריע באיך שהסרטים הישראלים נראים או נשמעים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

טרנטינו יתארח בפסטיבל ירושלים 2021 עם מחווה לסרטי קאנון של מנחם גולן ויורם גלובוס

קווינטין טרנטינו (משמאל) עם לורנס בנדר בפרימיירה של "ממזרים חסרי כבוד" בישראל. צילום: רפי דלויה.

חיכינו שמשכנו של הקולנוען הפופולרי קווינטין טרנטינו בישראל ישא פרי, ופסטיבל ירושלים בהחלט מינף זאת לפרי מענין מאד: טרנטינו ואישתו, דניאלה פיק, יהיו אורחי הכבוד של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021 (ה-38 במספר), והוא יציג תוכנית סרטים שאצר בשיתוף הפסטיבל במחווה לסרטי קאנון של אנשי הקולנוע הישראלים מנחם גולן ויורם גלובוס. התוכנית תמנה 8 סרטים שהגיעו לעולם מקאנון – חלקם בבימויו של גולן בעצמו – ויוקרנו בפילם 35 מ"מ.

קאנון היתה חברת הפקת סרטים אמריקאית קטנה שנוסדה ב-1967, ונרכשה בשנת 1979 בידי צמד קרובי המשפחה מנחם גולן ויורם גלובוס, תמורת כחצי מיליון דולרים. תחת ידם הפעילה החברה שיטות קצת פרועות לזכיה במימון ליצירת סרטים, בעיקר מסוג בי-מוביז ופעולה ("נינג'ה אמריקאי", "מחץ הדלתא" שיוקרן בפסטיבל). הם היו מומחים בהפקת סרטים רבים במספר, בעלי פוטנציאל פופולרי, בתקציב נמוך, ועל בסיס רעיונות פשוטים שניתן לתמצת במשפט בודד. לפעמים הרעיונות היו מבוססים על סרטים ישראלים שכבר הצליחו בארץ ("הבתול האמריקאי האחרון", 1982, שמבוסס על "אסקימו לימון"). הם הנחיתו עבודות לישראלים רבים, משחקנים ועד אנשי המחלקות הטכניות; ואף צילמו בארץ את חלק מההפקות שלהם, כולל עם שחקנים הוליוודים מצליחים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הקומדיה הישראלית "לשחרר את שולי" משכה למעלה מ-800 אלף צופים: מהנצפים ביותר בהיסטוריה

"לשחרר את שולי". אסי ישראלוף, ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי. צילום: אייל רפאלוב.

סרט הקומדיה הישראלי "לשחרר את שולי" משך למעלה מ-800 אלף צופים אל בתי הקולנוע בתוך חודש בלבד (החל ב-1 ביולי), כך פרסמו כוכבי הסרט ברשתות החברתיות (עדכון 4.8: יש אישור רשמי של חברת ההפצה יונייטד קינג). כמות הכרטיסים הזו הופכת אותו לסרט הישראלי ה-11 הכי נצפה בהיסטוריה, אחרי "מבצע יונתן" מ-1977 (812 אלף צופים) ומעל "ישראלים מצחיקים" מ-1978 ו"קוני למל בתל אביב" מ-1976. את צמרת הרשימה ממשיך לתפוס בפער גדול "אסקימו לימון" (1.35 מיליון צופים), והסרט האחרון שהצליח להגיע רחוק עם מכפילים של מאות אלפי צופים הוא "אפס ביחסי אנוש" מ-2014 שהגיע ל-600 אלף צופים.

בסרט מככבים שלישיית 'מה קשור' – ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף – וביים בן בכר ("עם סגולה", "זנזורי", "הלהקה האחרונה בלבנון") על פי תסריט מאת אורי כץ ("עם סגולה", "מצולמים"). העלילה מתחילה כאשר בנו של אחד החברים – הוא שולי (דוד שאול, "העולם מצחיק") – נחטף בקולומביה. במסע להציל אותו, השלושה מתגלגלים להתנסות במגוון חוויות חוקיות וחוקיות פחות: מסיבות חשק, סחר באיברים, ליקוק צפרדע הזיה, ועל הדרך גם הסתבכות עם קרטל הסמים המסוכן בקולומביה. עוד מופיעים בסרט לירון וייסמן, אביה מלכה וקרולינה רודריגז נרנג'ו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בר מיניאלי ונועה אסטנג'לוב לדרמת הנוער "מיוחדת"

בר מיניאלי, מתוך "סקיי". צילום: מעיין רחימה.

השחקנית בר מיניאלי ("סקיי", "צפוף", "קופיקו") תככב בסדרת הדרמה לנוער "מיוחדת", ותצטרפנה אליה השחקנית נועה אסטנג'לוב ("המפקדת") והזמרת ליהי טולדנו ("הכוכב הבא", בתו של הזמר אבי טולדנו). את הסדרה יצרה מיכל קופר קרן ("בת השוטר", "ספיידרז").

הסדרה מספרת על שתי אחיות צעירות, מאיה ואלונה. מאיה (מיניאלי) היא יוטיוברית מצליחה שמתביישת באלונה, הנמצאת על הספקטרום האוטיסטי. כשהן נאלצות לעבור יחד את החופש הגדול, הכל עומד להשתנות. אין בינתים פרטים על תפקידן של אסטנג'לוב וטולדנו, וטרם נמצאה השחקנית שתגלם את אלונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מבכירי אנשי הסאונד הישראלים אלי ירקוני הלך לעולמו

אלי ירקוני עומד, על הסט של "האיש שבא לקחת". צילום: יוני המנחם.

אלי ירקוני, מבכירי אנשי הסאונד (מקליט קול וערבול-מיקס) וחתן פרס הוקרה על הישגים מקצועיים לשנת 2014, הלך לעולמו אתמול (ג'), והוא בן 74.

ירקוני נולד ב-1946 בתל אביב. בגיל 20 השתתף בהקלטת הקול של סרטי תעודה קצרים שיצר דוד פרלוב, וב-1968 הקליט את הקול בסרט העלילתי "כל ממזר מלך". מכאן המשיך לעסוק בהקלטת קול, בערבול הקול ובעיצוב הפסקול של סרטים רבים, בינהם "כץ וקרסו" (1971), "יהיה טוב סלמוניקו" (1975), "אסקימו לימון" (1978) וכמה מהמשכיו, "דיזנגוף 99" (1979), "עץ הדומים תפוס" (1994) ו"עג'מי" (2009). זכה בחמישה פרסי אופיר על הפסקולים של הסרטים "צלקת" (1994), "מרקו פולו" (1996), "מסוכנת" (1998), "כיפור" (2000) ו"אדמה משוגעת" (2006), וב-2014 זכה כאמור בפרס הוקרה על הישגים מקצועיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מלך האריות" משך מיליון צופים לבתי הקולנוע בישראל

"מלך האריות".

העיבוד המונפש בריאליזם "מלך האריות" (2019) של ג'ון פאבריו משך מעל מיליון צופים לבתי הקולנוע בששת השבועות שהוא מוקרן בישראל. רק שני סרטים זרים הגיעו עד כה להישג הזה, והם "אווטאר" (1,185,941 צופים) המוביל בראש ו"טיטאניק" (שהמספר המדויק לא פורסם). "מלך האריות" רק שישה שבועות בבתי הקולנוע ושיא החופש הגדול יהיה השבוע הבא (כשנגמרות כל הקייטנות וכדומה), כך שעוד יש לו סיכוי לעקוף את "אווטאר". בסרטים ישראלים מהמאה הקודמת היה נהוג לספור כמות כרטיסים שנמכרו (להבדיל מצופים שלאו דווקא קנו כרטיס, בנוהג הספירה היום), והמוביל בכך הוא "אסקימו לימון" עם 1.35 מיליון כרטיסים.

גם "מלך האריות" המקורי מ-1994 היה הצלחה מסחררת עם 600 אלף צופים. עלילת שניהם מספרת על אריה צעיר שאמור לרשת את מקומו של אביו הנערץ בתור מלך החיות, אבל לדודו הרשע יש תוכניות אחרות שגורמות להגלייתו של האריה הצעיר. בארץ, שני סרטי "מלך האריות" הופצו בידי חברת ההפצה הישראלית 'פורום פילם' ואת "אווטאר" הפיצה 'א.ד. מטלון', שלא מזמן הפכה 'פורום פילם' לבעלים שלה. בארה"ב קרה תהליך דומה, שבו את "מלך האריות" יצרה דיסני, והיא רכשה את הבעלות על אולפני 'פוקס' שיצרו את "אווטאר".

"הסיפור הפרוע של סרטי קנון" – ביקורת

"הסיפור הפרוע של סרטי קנון".

"הסיפור הפרוע של סרטי קנון" (או "אלקטריק בוגאלו: הסיפור שלא סופר על סרטי קנון" כפי שנקרא בתרגום ישיר בפסטיבל חיפה), המביא את מאחורי הקלעים של ההרפתקה הענקית של מנחם גולן ויורם גלובוס בהוליווד, הוא סרט צר מאד שמקפיד להגחיך ולהלעיז בצמד הישראלי. למרות שמדי פעם בפעם עולות טענות בודדות לחיוב, הבמאי מארק הארטלי מדלג עליהן בזריזות שבה נע כל הסרט שלו (או שומר אותן לסוף הסרט, להצגה בקטע השמור לפספוסים, לצד כותרות הסיום) וממשיך להתמקד רק בדברים הרעים ששופכים בפניו המרואיינים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ריאיון עם יוצרי מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי, מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן

יוצרי מאגר העדויות: מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן. צילום: ניקול דה קסטרו

ההיסטוריה היא אלמנט חשוב בזהות הישראלית, ובמדינה קטנה וצעירה כמו שלנו, יש פחות מ-70 שנה לתעד בתרבות המקומית. ועם זאת, ממסדי מדינה ומוסדות שזוכים להכרה ותמיכה קבועה מהמדינה, לא שמו את שימור ההיסטוריה בראש מעינייהם. ארכיון רשות השידור צובר לו אבק שם במרתפים (צריך לציין לחיוב את החינוכית שעושה בדיוק ההיפך), לאקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה אכפת רק להכריז מי הכי טוב באותה השנה, והרשויות גם הן, יוזמות רק קידום של הצֶבֶר הנוכחי. שימור ההיסטוריה הוא בעצם יוזמתם של האנשים היחידנים, החל מליה ון ליר בסינמטק ירושלים (ואחריה גם אלון גרבוז בסינמטק תל אביב), סטיבן שפילברג עם הקרן שלו, אנוכי עם אידיבי מאגר הידע על הקולנוע הישראלי, ובתום עשר שנות צילום – גם מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן עם 'מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי'.

עכשיו כשאני קורא את שני השמות זה לצד זה – 'אידיבי מאגר הידע' ו'מאגר העדויות' – הם נראים ודאי דומים, אך אין בכך להעיד על דימיון אמיתי. אידיבי הוא מאגר כתוב שנועד גם לקשר בין כל הסרטים והצוות מאחוריהם – בעוד מאגר העדויות מבוסס על ריאיונות שהוסרטו ובהם כ-50 אנשי מפתח בקולנוע הישראלי, מספרים בעצמם על ההיסטוריה שלהם.

"לאורך העשור השקיעו בפרויקט כמה ממוסדות התרבות הבולטים בישראל: מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, קרן הקולנוע הישראלי, סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים," מוסרת בקרמן. "בעזרת התמיכה שלהם יצאנו עד היום לחמישה סבבים בני כמה ימים של צילומים, בתקציב כולל שמתקרב למיליון ש"ח. אנשי הצוות שלנו הם ברובם אנשי מקצוע עסוקים ומוערכים, ביניהם הצלמים אביגיל שפרבר, עדי רייס ואבנר אלקרס ומקליט הקול ודים יאגמן."

היה קשה לקבל את התמיכה?
מרט: במקרה שלנו, קיבלנו חיבוק חם מהגופים שעבדנו איתם. לקח זמן לשכנע אותם להתחיל לתמוך בפרויקט, אבל מהרגע שהם ראו את הראיונות הראשונים והבינו את הפוטנציאל, העסק זרם. כמובן שהיינו שמחים אם היה יותר תקציב, שהיה מאפשר לנו להתקדם עם הפרויקט בקצב גבוה יותר, אבל מה שקיבלנו הוא יפה מאד ואנחנו לא מתלוננים.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השחקנית רוזינה קמבוס הלכה לעולמה

השחקנית רוזינה קמבוס הלכה לעולמה בגיל 61 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. קמבוס המשיכה להופיע בתיאטרון ובטלויזיה גם לאחר שהתגלתה אצלה המחלה בשנת 2005, וגם כשבמקביל עברה טיפולים קשים. באוגוסט האחרון אושפזה בבית החולים ומאז לא הופיעה עוד.

קמבוס נולדה בעיר בקאו שברומניה, ועלתה לישראל בשנת 1983. בתוך זמן קצר השתלבה בתיאטרון באר שבע, והופיעה בהצגות "חלום ליל קיץ", "הספר מסביליה", "השטן במוסקבה" ו"אילוף הסוררת". ב-1987 עברה לתיאטרון הבימה והשתתפה בהצגות "אנה וייס" (שזיכה אותה בפרס קלצ'קין 1997), "מעגל הגיר הקווקזי" ו"קברט". ב-1998 זכתה בפרס התיאטרון על תפקידה ב"ההולכים בחושך".

בשנת 1999 עברה קמבוס לתיאטרון הקאמרי והשתתפה בין היתר, בהצגות "קרום", "טובים השניים", "כובע הקש האיטלקי", "קוויאר ועדשים", "נתניה", "פרי אהבה", "עיר הנפט", ולאחרונה ב"הכתובה", ב"השיבה לחיפה", "אורזי מזוודות", "בית ספר לנשים", ו"שמו הולך לפניו". במקביל טיפחה קריירה טלויזיונית עם סרט הטלויזיה "מבצע סבתא!" וסדרות כגון "פלורנטין", "זהו זה", "איצ'ה", "פלפלים צהובים" ולאחרונה "משפחה לא בוחרים". קמבוס גם הופיעה על המסך הגדול בסרטים "אסקימו לימון: החגיגה נמשכת", "חתונה מאוחרת" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" שזיכה אותה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר 2010.

קמבוס הותירה אחריה בעל, דורון עוז-עמי, ושני בנים: טומי ואדם.

סרט תעודה יביא את האוסקר הראשון לישראל?

"שומרי הסף".

האם שנה זו תהיה השנה שלנו? האם סרט ישראלי יזכה באוסקר?

אני צופה ש"למלא את החלל" יוכרז בין 9 המועמדים הסופיים לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, אך לא בטוח שיגיע למועמדות לאוסקר. וגם אם יהיה מועמד ויהפוך לסרט הישראלי העשירי שמועמד בקטגוריה, המתמודד המוביל לניצחון הוא המועמד האוסטרי, "אהבה" של מיכאל הנקה (סקירה מלאה של המועמדים הזרים לאוסקר 2013).

מלבד תשעת הסרטים הישראלים שהיו מועמדים בקטגוריית הסרט הזר, ישראלים נוספים היו מועמדים בעבר לאוסקר, והבמאי משה מזרחי ("אני אוהב אותך רוזה") אף זכה באוסקר על הסרט הצרפתי "כל החיים לפניו" (1977) שקטף את פרס הסרט הזר. הצלם אדם גרינברג – שעבד בארץ, בין השאר, על "מיכאל שלי" ו"אסקימו לימון" – היה מועמד על צילום "שליחות קטלנית 2", המשורר חיים גורי היה מועמד לאוסקר יחד עם דיויד ברגמן וז'אקו ארליך על סרטם התיעודי "המכה השמונים ואחת" (1974). ואפשר, אם רוצים, להזכיר גם את נטלי פורטמן שגדלה בארץ עד גיל 3 וקראה לבנה הבכור אָלֶף, וזכתה באוסקר כשחקנית ראשית ב"ברבור שחור".

אך נראה שהשנה, לצד "למלא את החלל", ישנו סיכוי לסרט ישראלי נוסף לזכות בפרס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »